פרשת וירא בתחילת הפרשה מסופר על מדת החסד המופלאה של אברהם אבינו שהיה עמוד החסד בדורו ולדורות עולם כמ"ש "חסד לאברהם" וכמו שנאמר בפסוק ויטע אשל בבאר שבע שהקים מפעל חסד הגדול מסוגו בעולם שנקרא בשם "הכנסת אורחים א.ש.ל." ר"ת אכילה, שתיה, לינה, ומדובר בבית מלון מפואר ברמה של 5 כוכבים עם מאות אנשי שירות חדרנים ומיטב הבשלנים והשפים ארוחות גורמה חלביות ובשריות כל יום כל השנה מסביב לשעון כשלכל אורח נשחט עגל מיוחד בכדי שהאורח יוכל לבחור את הנתח הטרי האהוב עליו ביותר כולל כל הפינוקים והכל הכל חינם אין כסף וללא הגבלה וכאשר האורחים רצו לעזוב וביקשו להודות לו על האירוח המפנק אמר להם אברהם אבינו אין לכם להודות אלא להקב"ה שהוא אדון הכל והכל שלו ומאיתו יתברך ורק ביקש מהם בקשה קטנה וצנועה לברך לה' ולהודות לו על כל הטוב והחסד שהוא יתברך משפיע על האדם בהמשך מסופר שביום השלישי למילתו שהיה כשהיה בגיל 99 והיה חולה וחלש מאוד במקום לקחת כמה ימי מנוחה עד שיבריא ויתחזק מעט, ישב אברהם בפתח בית המלון בחום מדברי של 45 מעלות ונראה מטרד מאוד ופונה אנה ואנה וכשנשאל ממה הוא כ"כ מוטרד ענה שעדיין לא קיים היום מצוות הכנסת אורחים והוא מחפש אולי יקלע מאן דהוא לאזור ויוכל לארחו.. והקב"ה כשראה את גודל צערו שלח לו שלושה מלאכים שנדמו בעוברי אורח וכשרק ראה אותם שכח מכל החולשה והכאבים ורץ לקראתם והתחנן בפניהם שיעשו לו טובה לבוא להתארח אצלו ובעצמו רץ וטרח להכין להם ארוחה דשנה ממיטב המאכלים, אברהם אבינו הוא איש שכל כולו הטבה ומחשבה על הזולת, איך יכול לעזור להקל ולסייע לזולת ולא יתכן לעבור יום בלי חסד בלי עזרה והטבה עם הזולת, חי בשביל השני ואם אין אפשרות להיטיב זה כאילו שחסר לו אויר לנשימה, למה לו חיים, ואכן אנחנו כצאצאיו ירשנו את המדות המופלאות הללו כמו שנאמר במשנה באבות כל שיש לו משלושה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו רחמנים, בישנים, וגומלי חסדים, ויה"ר שנזכה ללמוד ולהתחבר ולו במעט ממעלותיהם ומדותיהם של האבות הקדושים.