בפרשה מסופר שכאשר נודע לאברהם אבינו שלוט בן אחיו נפל בשבי הוא יצא לבדו להלחם נגד ארבעת המלכים שכל אחד מהם היה מעצמת על עם צבא אדיר של מאות אלפים ויתכן גם מליוני חיילים שהיו גיבורים עצומים מאומנים היטב במטרה להצילו מהשבי, איש אחד בודד יוצא למערכה חסרת סיכוי נגד ארבע מעצמות ו...ניצח.
איך יתכן? איך יתכן שאיש אחד בודד יוצא למערכה חסרת סיכוי נגד ארבע מעצמות ללא חיילים וללא שום תחמושת אלא עם שני שקים אחד עם עפר ואחד עם קש (כפי שמובא בחז״ל)
התשובה היא שאצל אברהם אבינו השיקול היחיד שלו התמקד בדבר אחד מה רצון האלוקים ומה יגרום לריבוי כבוד שמים, מעבר לזה שום שיקול אחר יהא אשר יהא לא תפס אצלו מקום, ולכן כשנלחמו ארבעת המלכים ושבו את לוט בן אחיו, הבין אברהם שכל המטרה של המלכים היא לגרום לו לצאת ולהלחם נגדם כדי שהם יוכלו להרוג אותו ובכך להראות כביכול שהם לא מפחדים מאברהם ולהתגרות באוהבו של האלוקים, ואם אכן יהיה כך, יהיה זה חילול ה' גדול, וכשמדובר בכבוד שמים אברהם אבינו לא עושה שום חשבונות אלא תיכף ומיד יוצא להילחם נגדם למען כבוד שמו יתברך.
וכך נרמז בפסוק ״אברהם העברי״ ודרשו חז״ל כל העולם בעבר אחד ואברהם מהעבר השני והכוונה בזה כמשל שאפילו כל העולם יחשוב שאין לאברהם שום סיכוי לנצח ולהציל את לוט אך אברהם אינו מתחשב בהם כלל ועושה רק מה שנראה לו רצון ה' ולהרבות כבוד שמים.